"אמא תגידי: זה נכון?" שמעתי טריקה נרגזת של דלת הכניסה, כאשר רונית שבה מבית הספר, וכבר עמדה מולי וזרקה את השאלה בקור שיש בו נימה של חשדנות ותרעומת. "מה נכון, ילדתי?" שאלתי בהשתוממות. "שאת ניצולת שואה?""מי סיפר לך?""לא חשוב, אמא. רק תגידי" זה נכון?""נכון.""ולמה לא סיפרת לי!" היא התחילה לצעוק, ותחושה של עלבון בדבריה. היא הרימה ראשה מול פניי והתבונה בי כמופתעת: איך הצלחתי להסתיר ממנה כל הזמן את עברי? לכסות את הקורות אותי בזמן המלחמה?
"אמא תגידי: זה נכון?" הוא סיפורה של אירית, שבילדותה, בתקופת מלחמת העולם השנייה, נדדה בין כפרי פולין ומנזריה, הסתירה את זהותה היהודית, וניצלה יחידה מכל משפחתה.
"אמא תגידי: זה נכון?" הוא סיפורה של בתה רונית, צברית שגדלה בבית שבו השתדלה האם, אירית להיראות אף היא כבת הארץ, חניכת קיבוץ, ולחסוך מבתה את סיפור ילדותה הקשה בשואה.
אירית ר. קופר לא המציאה את הסיפור; אלה הן קורות חייה, ואלה היו לבטיה: כיצד להעביר לבנותיה את סיפור חייה.
הספר נקרא בנשימה אחת, והוא אינו רק סיפורן של האם והבת – אלא סיפר העצב שלא נגמר, וספור הקושי לספר אותו.
הוצאת דני ספרים בע"מ 1996 ו-1998
"אמא תגידי: זה נכון?" הוא סיפורה של אירית, שבילדותה, בתקופת מלחמת העולם השנייה, נדדה בין כפרי פולין ומנזריה, הסתירה את זהותה היהודית, וניצלה יחידה מכל משפחתה.
"אמא תגידי: זה נכון?" הוא סיפורה של בתה רונית, צברית שגדלה בבית שבו השתדלה האם, אירית להיראות אף היא כבת הארץ, חניכת קיבוץ, ולחסוך מבתה את סיפור ילדותה הקשה בשואה.
אירית ר. קופר לא המציאה את הסיפור; אלה הן קורות חייה, ואלה היו לבטיה: כיצד להעביר לבנותיה את סיפור חייה.
הספר נקרא בנשימה אחת, והוא אינו רק סיפורן של האם והבת – אלא סיפר העצב שלא נגמר, וספור הקושי לספר אותו.
הוצאת דני ספרים בע"מ 1996 ו-1998
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה